<h1>האורה לרש"י סימן פ"ג</h1>
<h2>דף עה:</h2>
והבא להטביל כליו קודם טבילתן יברך על טבילת כלים, ויש אומרים על הטבלת כלים, דכל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן, ואחר כך טובלן במים ודיו.
שפוד של עץ של גוים אין לו תקנה אלא בשריפה, לפי שתשמישו על ידי האור, ודינו על ידי ליבון ולא בהגעלה, ולא אפשר ללבנו הואיל ושל עץ הוא.
<h2>דף עו.</h2>
יורה קטנה בתוך יורה גדולה מגעילה עד שירתיחו המים [מאוד, וכשירתיחו המים מאד] כהלכתן יוציא יורה הקטנה מתוך יורה הגדולה ויזמין מים צוננים להדיחה במים והיורה גדולה אין צריך להגעילה תחילה, לפי כשרותחין המים הכלי פולט, ואותה היורה ניתרת באותה הגעלה, ובלבד שיהיה זריז כשיריק ממנה המים הרותחין [ידיחנה] במים צוננים לאלתר, שאם לא יעשה כן יצטנן המים הנגעלין ותחזור ותבלעם. וסכין של גוי מותר להגעילו בקדירה של גוי אבל צריך [שיתן] בה מים ששים [מכדי] האיסור היוצא מן הסכין כדי לבטלו בששים, שלא יצטרך עוד להגעיל הקדרה, והא דאמרינן [ביצה ד' ע"ב] אין מבטלין איסור לכתחילה, הני מילי לאכילה, אבל כי האי גוונא מבטלין.
